בלב שכונת אבן ישראל ההיסטורית, שנבנתה בשנת 1876, ניצבת חנות הרחוב שלנו ברחוב יפו 87  דושה. המקום שבו אנו משווקים ומציעים את התוצרת שלנו – קוסמטיקה טבעית בעבודת יד – טומן בחובו לא רק ריחות וצבעים, אלא גם שכבות של היסטוריה, השראה ואהבה לעיצוב מקומי.

מהשען לדושה

עד לפני כעשרים שנה פעלה במבנה חנות קטנה לתיקון שעונים של מר דוד ברגמן ז"ל. דוד עבד כאן כ־55 שנה, עד גיל למעלה מ־90. כשהחנות עברה לידיי, היה לי ברור שהעבר ימשיך לחיות בין הקירות, אך יספר סיפור חדש – סיפור של יצירה טבעית וחדשנות. כך הפכה שידת העבודה הישנה של השען לחלק בלתי נפרד מהחנות שלנו: היא שוחזרה בקפידה, וכיום מוצגים עליה כל הסבונים המוצקים שאנו מייצרים בעבודת יד.

חשיפת שכבות וזיכרונות

במהלך השיפוץ בחרתי לא להסתיר אלא לחשוף. מתחת לטיח ולצבע התגלו שכבות של קירות ישנים – עדויות לשנים הארוכות שבהן המקום שימש את בעליו. את הקיר שבכניסה לחנות, מצד שמאל, השארתי גלוי כזיכרון חי, ותליתי עליו מסגרות שייצרתי משאריות עץ בשילוב תאורה רכה.

עבודת יד – ממש כך

את תהליך העיצוב והשחזור עשיתי לבד, שלב אחר שלב בהנאה רבה. הקו המנחה היה שילוב בין טכניקות בנייה ישנות ומסורתיות, אהבה גדולה שלי למלאכה ידנית, ומחויבות למיחזור ושימוש בחומרי גלם מתכלים.
גם הריצוף נבחר בקפידה – יובא במיוחד מספרד, וכל שארית ממנו נוצלה. מהחלקים הקטנים יצרתי חיפוי קיר פסיפס בעבודת יד מעל שולחן העבודה, שמוסיף לחלל עומק, צבע וייחודיות.

שימוש בחומרי גלם מתחדשים

העיצוב כולו נבנה מתוך חשיבה ירוקה: שאריות עצים, חלקי מתכת ישנים ודלתות מקוריות שולבו מחדש. אפילו הדלת החיצונית – עשויה ברזל בשיטה מסורתית של מסמור, ללא ריתוך – נותרה כשהייתה, עם כל הקסם והאותנטיות שבה.

שחזור בפרטים הקטנים

גם הפרטים הקטנים לא נשכחו: ידיות השולחן הוחלפו, הדלת הפנימית עברה מתיחת פנים עיצובית, ועל מסגרתה הותקנה אדנית. יצרתי בה מעין חלון עם וילון, ובחלק התחתון בניתי משאריות עץ תיבת דואר קטנה. כל פרט מספר סיפור ירושלמי קטן – נגיעה ואהבה לפרטים.

מקום עם נשמה

דושה היא לא רק נקודת מכירה – היא חלל שמזמין להיכנס פנימה, להריח, לגעת ולחוות. כל מי שעובר ברחוב או מתכוון להגיע לירושלים מוזמן להרגיש את השילוב בין עבר ירושלמי עתיק לבין יצירה עכשווית, טבעית ומתחדשת.